קצת ברגע האחרון: את המאמרים שהספקתי לקרוא - ניסיתי לתרגם לראשי פרקים ונקודות עיקריות.
להלן התוצאה:
(כרגיל - הערות ותוספות מתקבלות בברכה)
להלן התוצאה:
(כרגיל - הערות ותוספות מתקבלות בברכה)
אדריאנה קמפ – נדידת עמים
נושא המאמר: תכנית היישוב,
דרכי השליטה בה בראשית המדינה והמתווה של ההתנגדות האישית לתכנית זו.
רקע:
בית יישוב ומקום מגורים –
מופקעים מרשות הפרט לרשות הכלל עקב פרוייקט פיזור האוכלוסין והיישוב החקלאי
שנות ה50 – תכנית הפיזור:
"תכנון פיסי לישראל" – תוכננה במקור לכלל התושבים, אבל מסיבות פרקטיות
הפכה לתכנית ליישוב עולים
בראשית המדינה – מתוך 174 ישובי עולים (לא כולל מעברות) 131
יושבו על ידי יוצאי עדות המזרח
מטרות ישובי עולים
o
ייהוד הארץ
o
אספקת תוצרת חקלאית לערים
o
שיכון העולים
עזיבת ישובים אישית -> הופכת לבעיה פוליטית
·
הממסד מתעקש למנוע (סנקציות וכו)
·
העולים מתעקשים לעזוב – למרות הסנקציות
מגבלות של מחקר בנושא
גם המחקר הסוציולוגי מזניח
מחאה אישית, לא קולקטיבית ואת המשמעות של מעשי היום יום בהשפעתם על דפוסי ההגירה.
מלחמות קטנות של האזרח הקטן – חוזקן הוא בהיותן קטנות ונעלמות מן העין
אמצעי אכיפה:
·
רטוריקה מעולם הקודש, אידאולוגיה
·
טכנוקרטיה – תלושים, סבסוד, פיקוח, גביית ערבות,
מניעת עבודה ודיור חלופי,
·
עירוב המשטרה – מניעת נדידת אנשים
·
חקיקה
צירי התנגדות:
·
העדפה של התושבים את עבודות החוץ
·
שוק שחור
·
הזנחת העבודה
נושאים נוספים שעולים מהטקסט
נחרצות המדינה בבואה להחיל את
ההתיישבות, חולשתה לעשות כן ומאידך נחרצותם של המתיישבים להתנגד למתווה ההתיישבות
שהוכתב
השלכות ההתנגדות:
ערעור סמכותה של המדינה לשלוט
בדמוגרפיה של ההתישבויות
יצירת ישראל השנייה – פריפרייה
גיאוגרפית, פריפרייה אתנית
זרים במדינה יהודית (קמפ ורייכמן)
רקע
מדינת ישראל אינה מדינת הגירה
דעיכת תפקידה של התעשייה
ויצירת קיטוב בשוק העבודה – ביקוש גבוה לעובדים ברמה "גבוהה" ועובדים
ברמה "נמוכה"
הופעה של שחקנים לא מדינתיים
(עיריית ת"א, עמותות)
השלכות של גורמים לא מדינתיים:
מספקים נסיבות מקלות להזנחה על
ידי המדינה
שחיקה במדינת האומה
על ידי תהליכים גלובליים
ולוקליים
ביזור סדר היום הפוליטי –
ממדינת הלאום לגורמים חוץ מדינתיים -> משנה את שיח האזרחות מאזרחות לאומית
(רפובליקנית) לשיח זכויות אדם על-לאומי
מרכז הכובד של הפוליטיקה של
ההגירה עובר מהגבולות לערים
ארגונים לא ממשלתיים:
נבדלים זה מזה ביחסי הגומלין
כלפי המדינה והקהילה
מהווים סוכני חברות האחראים על
הפצת נורמות
פועלים באחת משתי תפיסות
·
תפיסה ליברלית – נגד המדינה (חירות שלילית)
·
תפיסה קהילתית – רותמת את המדינה (חירות חיובית)
בדרך כלל ארגונים רפורמיסטיים
(לא מנסים לשנות את "השיטה")
יצירת מנהיגות בקרב אוכלוסיות
מהגרים
מתמקדת בחיי היום יום ואינה
מאתגרת את התפיסה הלאומית של הממסד הלאומי
מנסחת מחדש את אמות המידה
לזכאות וזכויות אדם
שותפה בביזור בין עירוני
למדיני
גורמת לממשלה לפעול על פי
התקנות שקבעה לעצמה
הטיעונים של ארגוני זכויות אדם נגד הגירוש
טיעון מוסרי – על האופן בו הגירוש נעשה
טיעון רציונלי – על חוסר האפקטיביות של הגירוש
טיעון כלכלי – על ההעדר התשתית להכיל את הגירוש
מעבר מקרימנליזציה של מהגרי
עבודה ליחס "נורמלי" המכיל את נוכחותם
זהות ושפה: ההתערות החברתית של יהודי ברה"מ לשעבר (בן-רפאל, אולשטיין וגסט)
הגירה של תפוצת שבות
משפט מפתח: אנשים משכילים יותר
משתלבים תרבותית במהירות רבה יותר במציאות, למרות הקשיים היחודיים שהם מתמודדים
עמם, אך באותה עת מבטאים בצורה ברורה יותר את נאמנותם לקבוצת המקור שלהם. שוב
מתברר שהשתלבות חברתית ותרבותית אינן עומדות בסתירה לרצון לשמור על התרבות והזהות
הקיימת.
התרבות השלטת מראה פחות נטייה
מבעבר לדרוש הטמעות מקהילות מהגרים, בנוסף – העולים מרוסיה אינם מראים נטייה לוותר
על התרבות המקורית שלהם.
הזדהות
1.
יהודית 2. ישראלית 3. רוסית
2.
קשר חיובי בין שאיפה להשתלבות
ונטייה לשמור על תרבות המקור
זהות קולקטיבית בישראל (בן-רפאל)
מעניין ?
שלושה מימדים של זהות
קולקטיבית:
על פי ויטגנשטיין
|
קו שיסוע בפן הישראלי
|
דפוסי המימוש של
ה"יחד"
|
זיקה לדתיות
|
מושגים של מחויבות לקולקטיב
|
בין מחויבות לישראליות (כעומדת
בפני עצמה) לבין מחויבות שהיא נגזרת של זיקות אחרות (אתניות)
|
התמקמות האנחנו לעומת האחר
|
קשר מול יהודי העולם ומול האזרחים
הערבים
|
זהות קולקטיבית של המיינסטרים (המעמד
הדומיננטי) בתחרות עם זהויות נוספות
בישראל – יש קשר בין זהות קולקטיבית
לבין סוגיות לאומיות וחוקיות (מיהו יהודי)
אימוץ העברית מסמל יותר מכל את
ההבחנה בין "עם יהודי" ל"אומה ישראלית"
בשנות ה70 וה90 - שחיקה במעמד של
דור המייסדים
מתחים בזהות הקולקטיבית:
דתיות (חרדית ולאומית)
אתניות – מזרחית, רוסית, ערבית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה